פתיחה

פיתוח אזרחי משווק כ"שיטת הפיתוח החדשה לעידן ה-DX". אבל מבט לאחור מראה שזה רחוק מלהיות חידוש. בסוף שנות השבעים הופיע המושג EUC (End User Computing), ובשנות השמונים, עם התפשטות תוכנות גיליון אלקטרוני כמו Lotus 1-2-3 ו-Excel, אנשי הקו הקדמי התחילו לבנות בעצמם מערכות.

סמלו הבולט של התופעה היה מה שיקבל מאוחר יותר את הכינוי “אקסל האל” (ネ申エクセル). כדי להבין נכון פיתוח אזרחי, חובה להתבונן בהיסטוריה הזאת. בה מסתתר דפוס אוניברסלי של הצלחה לטווח קצר והפיכה בלתי נמנעת לחוב שלילי לטווח ארוך.

כל הסדרה

EUC── תחילתן של מערכות שנוצרות על ידי השטח

המונח “EUC (End User Computing)” מתאר מצב שבו משתמשי הקצה עצמם מבצעים ישירות את עבודות המחשוב שבעבר הוקצו למחלקות ה-IT. הרקע היה כך:

  • משאבי מחלקות ה-IT היו מוגבלים, ולא ניתן היה לפתח ולתחזק פנימית כל מערכת תפעולית.
  • מסוף שנות השבעים המחשבים האישיים התפשטו, בשנת 1983 הופיע Lotus 1-2-3, ובהמשך הצטרף Excel — ונוצרו “כלים” שגם מי שאינו מהנדס יכול להשתמש בהם.
  • אנשי השטח החלו ליצור פתרונות קטנים המותאמים לעבודה היומיומית, וחוו זינוק דרמטי בפריון.

ממבט ראשון זו הייתה “מהפכת פריון”. אך התוצרים התקיימו מחוץ למערכת הממשל של הארגון, ולבסוף נשארו כנכסים מדור קודם לאורך שנים.

“אקסל האל”── מן המושיע אל החוב

“אקסל האל” הוא הכינוי הציני שניתן לקובצי Excel עצומים ורב-תכליתיים שנבנו בגיליון האלקטרוני. מקורו בסלנג האינטרנטי “ネ申” (כתיב משחקי של המילה “אל”) — דרך למחוא כפיים ל-Excel מרשים באופן אבסורדי אבל גם להטיל בו ספק.

מאפייניו הטיפוסיים:

  • מה שאמור להתנהל במסדי נתונים או באפליקציות ממוקדות נדחס כולו לגיליון Excel אחד.
  • אלפי שורות של מאקרו, עשרות גיליונות ונוסחאות שמצטלבות זו עם זו.
  • בטווח הקצר הוא פועל כ"מושיע של השטח" ומזניק את היעילות העסקית.

אך ככל שחולף הזמן, הבעיות צצות בזו אחר זו.

  1. תלות באדם יחיד: רק מי שבנה אותו מבין את התמונה המלאה.
  2. אי-יכולת תחזוקה: המורכבות מונעת מאחרים להתקרב אליו.
  3. בעיות תאימות: הבדלי גרסאות Excel או מערכות ההפעלה גורמים לו לקרוס.

כך הפך “אקסל האל” לסמל הדואליות של “הצלחה קצרה” לעומת “חוב ארוך”, ובימינו מדברים עליו כעל משהו שיש להימנע ממנו.

הדפוס של הפיכה למורשת שלילית

מ-EUC ועד “אקסל האל” ומשם לפיתוח האזרחי של ימינו, חוזר על עצמו דפוס מוכר:

  • שלב ההטמעה הראשוני: פותרים במהירות בעיות בשטח והכלי מתפשט כמו אש.
  • השלב האמצעי: הנכסים מתרבים והופכים לחלק מעמוד השדרה של העבודה.
  • השלב הארוך: השליטה אובדת, המעבר מורכב, והכל הופך ל"מורשת שלילית".

הדפוס הזה אינו נובע מהטכנולוגיה עצמה אלא מדפוסי ההתנהגות האנושיים. ההצלחה בטווח הקצר מעניקה לארגון תמריץ להתעלם מהסיכונים הארוכים.

האם פיתוח אזרחי הוא חזרת ה-EUC?

הפיתוח האזרחי של היום (כלי ללא-קוד, קוד-נמוך, RPA וכו’) עטוף במילים נוצצות כמו “ענן”, “אינטגרציה עם API” ו"תמיכה ב-AI". אבל המבנה המהותי שלו זהה ל-EUC.

  • השטח מפתח בעצמו כדי לפצות על המחסור במחלקת ה-IT.
  • ה-UI האינטואיטיבי והתבניות הרבות מאפשרים להציג הישגים מהירים.
  • אם אין ממשל, הדרך מובילה לאותה מורשת שלילית של “אקסל האל”.

עם זאת, לפיתוח האזרחי המודרני יש יתרונות שלא היו בעידן ה-EUC.

  • תשתיות ענן המספקות אבטחה וניהול הרשאות.
  • אינטגרציה באמצעות API המאפשרת חיבור למערכות אחרות.
  • מוצרים ארגוניים שמתוכננים מראש עם יכולות שליטה וממשל.

לכן ספקי ה-IT יטענו שפיתוח אזרחי הוא לא רק “חימום מחדש של EUC” אלא “EUC שהתפתח”. אבל מה לגבי האנשים שמפעילים אותו? בני אדם לא מתפתחים אבולוציונית בחצי מאה. אם לא ניישם את הלקחים ונשתמש בו בצורה נכונה, נשחזר את אותה מורשת שלילית.

סיכום המאמר

  • פיתוח אזרחי איננו רעיון חדש אלא גלגול של EUC — חזרה שעברה “שדרוג שיווקי” לכל היותר.
  • ההיסטוריה של “אקסל האל” היא דוגמה קלאסית ל"הצלחה קצרה ולחוב ארוך".
  • המבנה הזה נובע לא מהטכנולוגיה אלא מתכנון התמריצים של בני אדם וארגונים.
  • גם אם היום מדברים על ענן, API או פונקציות ממשל בפלטפורמות פיתוח אזרחי, מהות הבעיה אינה משהו שהכלים לבדם פותרים.

בפעם הבאה: האם “אקסל האל” הוא באמת הרוע?── מן המושיע אל המורשת השלילית